מפולינזיה עד הים התיכון

ההיסטוריה שנישאת על הגל

הגלישה עברה ממסורת תרבותית באוקיינוס השקט לספורט עולמי — וקיבלה אופי משלה בחופי ישראל.

היסטוריה עולמית

מדרך חיים לתרבות עולמית

לפני תחרויות, תעשייה ומודלים לחיזוי היו ידע של הים, מיומנות ומסורת.

העת העתיקה

הרכיבה על גלים התפתחה ברחבי פולינזיה, ובהוואי הפכה לחלק חשוב מהחברה, מהמיומנות ומהקשר הרוחני לים.

1910s

השחיין ההוואי והאלוף האולימפי דיוק קהנמוקו ערך מופעי גלישה וסייע להפוך אותה לספורט בינלאומי.

1960s–2020

חומרים קלים, טכניקות חדשות וסבבים מקצועיים הרחיבו את הגלישה; הבכורה האולימפית הגיעה במשחקי טוקיו 2020.

הגלישה בישראל

סוואל אוקייני לא מגיע בכל יום, ולכן התרבות המקומית צמחה מתוך התבוננות, החלטות מהירות וקהילה חזקה.

1956

הרופא והגולש האמריקאי דוריאן „דוק” פסקוביץ הגיע לישראל וסייע להכיר למדינה הצעירה את הגלישה.

העשורים הבאים

דורות של גולשים, מועדונים ותחרויות צמחו סביב החופים העירוניים. לכל קטע חוף נוצרו הרגלים ושמות משלו.

היום

מנהריה עד זיקים צמחה קהילה עם ספוטים, מועדונים, צלמים ומסורת לבדוק את הים לפני כל כניסה למים.

מקורות: Library of Congress Olympics Vanity Fair